אודותי

שמי גולן ואני ד"ר לחינוך בשיתוף החוג לפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ברשותי ניסיון של יותר מעשרים שנה, ביעוץ, הנחיה והכשרות של קבוצות וארגונים. במגוון ההכשרות שאני מביא עמי, ניתן למצוא ייעוץ והנחייה בגישה נרטיבית ואקו תרפיה. התמחיתי בלימודי פסיכולוגיה של מוסר ואמפתיה באוניברסיטת ייל (Yale University), בלמידה רגשית וחברתית (SEL) באוניברסיטת קולוראדו, בולדר (University of Colorado, Boulder) ולימודי בודהיזם ומיינדפולנס, בפקולטה ללימודי האדם, אוניברסיטת חיפה. בנוסף, אני חבר סגל אקדמי שמרצה וחוקר בחוגים למדעי ההתנהגות וחינוך וקהילה.


אבל קודם כל ולפני הכל, אני הסיפור שלי והסיפור שלי הוא אני.


התקף שיעול בגיל חצי שנה, בחודש ספטמבר של שנת ששים ושמונה, היה ראשיתה של דרך שעיצבה חלק גדול מעולמי וממי שאני. בדיקה יסודית של רופא, בגלל אינטואיציה חזקה של אם המתעקשת כי "אין זה שיעול כמו כל השיעולים", הובילה מאוחר יותר לאבחון של בעיה רפואית מורכבת. גם אם אותה בעיה היא לא כל מי שאני, היא השפיעה על בחירותיי ועל האני האישי והמקצועי שלי: מגבלות פיזיות ומחשבתיות שנדמו בתחילה למכשלות, "הכריחו" לפתח מיומנויות ויכולות אותן אני מביא לקבוצות איתן אני עובד. צורך להתמודד עם תפיסות שליליות מצד הסביבה ותחושות של חוסר ערך עצמי, דחפו  למסע חיים הכרוך בכאבי גדילה מייסרים לצד תובנות וצמיחה ולהבנה בחשיבותו של דיאלוג רגשי . כולן יחד נשזרו לבחירה ללמוד את מה שלמדתי, ולעבוד עם אנשים וקבוצות על תהליכי צמיחה ושינוי, עם ערך מוסף ונקודת מבט ייחודיים.


אני מעביר הרצאות וסדנאות בארגונים עסקיים, חברתיים וחינוכיים, בתחומים שונים, עליהם אתם מוזמנים לקרוא

פיתחתי ואני מעביר קורסים בייעוץ בגישה נרטיבית בקבוצות, למידה חברתית ורגשית ולמידה עם טבע ככלי לעבודה עם ילדים ומבוגרים. את עבודת הדוקטורט כתבתי על חוויות מפתח ונקודות מפנה בחיי אנשים, מתוך מטרה להבין מהם מאפייני ההדרכה והלמידה המיטביים -כמו גם מאפייני דמויות מודל- המייצרים חוויות משנות חיים וכיצד ניתן ללמוד להיות כאלה.

 

ואחרון חביב: אני אבא לשני ילדים המלמדים אותי כל יום מחדש לספר את סיפור חיי בדרך שמוציאה ממני את הטוב, חובב מושבע של בישול ובעל בלוג האוכל, "שים לי הרבה חריף", צלם חובב (התמונות כאן למשל), קורא ספרים נלהב ואלוף בלספר סיפורים.

אשמח מאוד לשמוע מכם.