ד"ר גולן פדידה-פלג
הרצאות הנחייה וייעוץ
עבודה בגישה נרטיבית
ייעוץ והנחיה בכלים סיפוריים
מהי בכלל הגישה הסיפורית?
זו היא דרך להבין את העולם סביבנו באמצעות סיפורים: הסיפור הוא אמצעי לתאר ולהסביר מי אנחנו ואיך אנו תופסים את העולם, מתוך המשמעות שאנחנו נותנים לדברים שקרו לנו במציאות. זוהי אמונה שכל אחד מאיתנו חי את חייו כמו ספר רצוף, עם עלילות, תהפוכות, דמויות, סיפוקים וכאבים. הסיפורים האלה מעניקים משמעות לחוויותינו, מאחדים את הקטעים השונים של חיינו לסיפור אחד גדול, ועוזרים לנו להבין את עצמנו ואחרים טוב יותר. דרך הסיפורים אנחנו חווים את כל הנפלא, הצער והחכמה של החיים.
מכאן, שאם סיפור חיינו מבוסס על חיבור בין מה שקרה לנו, למשמעות שאנו נותנים למה שקרה, ברגע שניתן משמעות שונה לדברים, הרי שאפשר לספר על עצמנו סיפור אחר ולהשפיע על המציאות!
קחו למשל, אדם שהתבשר על מחלה קשה. הוא יכול לספר לעצמו סיפור שחור: המחלה היא אסון שקרה בגלל שהתנהג בצורה רעה לאחרים, ושהיא תהרוס לו את כל הקריירה, ובכך זה ישפיע על מצב הרוח והיכולת שלו להתמודד איתה. והוא גם יכול לתת לה גוון אופטימי. לראות בה סימן שיש לעצור ממרוץ החיים, להקדיש זמן לתחביבים ולמשפחה ולדאוג לבריאות שלו. אז אולי זה לא כל מה שיירפא אותו, אבל זה בהחלט ייתן לו כוח ואמונה שיעזרו לו להתמודד.
או למשל ילד שחושב על עצמו וגם אחרים חושבים עליו שהוא עצלן, כי הוא לא מתעניין בלימודים. ורק על זה שואלים אותו ובזה כולם עסוקים. אבל מה אם יישאלו אותו מה הוא אוהב לעשות אחר הצהריים ויתברר שהוא מתמיד בחוגים? ואם ישוחחו עם הוריו, וייגלו שהוא עוזר לנקות בבית ולאסוף את אחותו מגן? מה אז הסביבה תספר עליו ומה הוא והוא ייספר על עצמו ועל מה שהוא מסוגל? (ואלה סיפורים מהחיים...)
למי הנחיה בכלים סיפוריים מתאימה ?
* בעלי תפקידים (צוותי חינוך וניהול )- הקניית כלים שיעזרו להם ולתלמידים, במגוון תחומים, כמו מוטיבציה ללמידה/הוראה, לזהות ולבטא את הכישורים והמיומנויות של כל אחד, לזהות את הכוחות שמאפשרים להתמודד במצבים מאתגרים ואיך להשתמש איתם, לשוחח ולדבר עם אחרים בדרך מכבדת ומקרבת ועוד׳....
* אנשים בכלל, ככלי אישי וקבוצתי, שמאפשר לחזק את המסוגלות שלנו להתמודד ברגעי אתגר, להכיר בצורה מלאה את היכולות שלנו ובמה אנו מוכשרים וטובים ועבור מי אנו חשובים.
מה הערך המוסף של הגישה הסיפורית- למה זה שווה לנו?
* בחירה וגמישות- היא מציעה מגוון טכניקות וכלים חווייתיים, שמותאמים לסביבות שונות (במבנה או בחוץ, לבד או בקבוצות) ולדרך המטבית לכל אחד.ת לבטא את עצמם : יצירה, משחק תפקידים, דמיון מודרך, צפייה בסרטים, עבודה עם כלי בינה מלאכותית, עבודה עם טבע, כתיבה ועוד'.
* כל אחד ואחת בקצב שלהם - היא מפגישה את המשתתפים עם סוגיות ודילמות הדורשות שינוי, תוך התחשבות בקצב הצמיחה ויכולת ההכלה של כל אחת ואחד.
* מיקוד לייזר! מאפשרת לזהות בדיוק רב, דפוסי התנהגות ומחשבה מעכבים, מצד אחד. מצד שני היא שמה דגש על זיהוי כוחות, מיומנויות, כישורים ותקוות של המשתתפים.
* כבוד, הכלה וחוסר שיפוטיות- היא נותנת כבוד רב לעולמם וחייהם של המשתתפים, מתוך כך שהעבודה יחד, לוקחת בחשבון את מערך האמונות וההקשר התרבותי בתוכו גדלים המשתתפים.
כיצד זה פועל ומה אנחנו עושים יחד?
המטרה היא למצוא סיפור אלטרנטיבי לסיפור דומיננטי (סיפור בעייתי), שאנו מספרים על עצמנו. מה זה אומר?
תהליך העבודה כולל חקירה משותפת/עצמית, שאלות סקרניות ומתן אפשרות לאנשים לבחור את הפרשנות אתה הם יכולים לפעול באופן הכי טוב עבורם.
אנשים מלאים בסיפורים, חוויות וניסיון ולכל אחד מאיתנו, יש "סיפור דומיננטי": סיפור שאנו נוטים לספר, ונקרא גם "סיפור בעייתי". סיפור שבבסיס שלו, טמונה בעיה שממנה אנו שואפים להשתחרר. מאחר וקשה לנו לפעמים, לספר עליו בצורה מפורטת, אנו נותנים לו כותרות : "יש לי ידיים שמאליות". "אני לא יודע איך להתכונן למבחנים״, ״אני לא טובה בשיחה אישית״, "אין לי חברים שאוהבים אוהבים אותי". ועוד׳... הבעיה בסיפור כזה, שהוא הופך לסוג של נבואה שמגשימה את עצמה: אם אני מספר לעצמי ולאחרים על משהו שאני לא טוב בו, אני נמנע או חושש לעשות אותו. מה שמוביל לכשלון ולהוכחה שהסיפור הבעייתי שלי נכון!
בעבודה סדנאית, אנו לומדים לבנות לעצמנו/לעזור לאחרים לבנות סיפור חדש- סיפור אלטרנטיבי: סיפור ששם דגש על התנהגות, מחשבה או מעשים שהפוכים לסיפור הבעייתי. דרך הכלים שאיתם אנו עובדים , אנו מאתרים את כל אותם ארועי חיים יוצאי דופן (׳רגעים נוצצים׳) שהם התשתית ל"סיפור האלטרנטיבי - הסיפור המועדף". כלומר, אנו מחפשים רגעים בהם פעלנו/התנהגנו/חשבנו/ או אנשים ראו אותנו, בצורה הפוכה לסיפור הבעייתי: רגעים חיובים, של טוב,יכולת, מיומנות ועוד...
לעיתים הקולות הפנימיים החיוביים חבויים ולא ניתן להם מקום בסיפור. במקרים אחרים, קולות חיצוניים נשמעו חזק כל כך, שקולות אלו הופנמו בזהות ולא מאפשרים מרחב ליצירת הסיפור המועדף. לרוב, אלה המשדרים החלשה והקטנה “את/ה לא יכול/ה“; "אין לך אפשרות"; "חבל, ממילא אין לך סיכוי להצליח".
כשאנו יוצרים סיפור מועדף אנו מזמנים קולות חדשים לחיינו כמו "אני יכולה להצליח בלימודים"; "יש לי חברים ומשפחה שאוהבים אותי"; "אם רק תרצו ותאמינו תוכלו להגשים את רצונכם”.
ברגע שאנו מקשיבים לקולות החדשים ולסיפור המועדף שנרקם, המפגש עם העולם הוא מפגש אחר. אנו מסתובבים בתחושת מסוגלות, בחירה אמיתית ואמונה שהכל אפשרי.