עבודה בגישה נרטיבית
ייעוץ והנחיה בגישה נרטיבית
"הגישה הנרטיבית רואה את סיפור החיים כיצירה, שבאמצעותה ניתן לכנס את מכלול האירועים שהתרחשו בחיינו לכדי סיפור וכך להעניק להם משמעות. כולנו בונים לעצמנו מדי יום ביומו את סיפור חיינו: אנו מחברים בין אירועים שונים בהקשרים סיבתיים ויוצרים משמעות לקיומנו בעולם. היכולת לחבר בין עולם הדימיון לבין המציאות מאפשרת לנו להשפיע על מציאות חיינו, ואף לשנותה" (ד"ר רעיה יואלי).
עיקרון מרכזי בגישה הנרטיבית הוא עקרון המשמעות: אנשים בונים את סיפור חייהם, בהתאם לפרשנות והמשמעויות שהם מייחסים לאירועים אשר מתרחשים בחייהם. אדם יכול להעניק לסיפור חייו או לאירוע שחווה, גוון אופטימי וסוף עם פתרון, או לחלופין גוון של בעיה בלתי פתירה וכישלון. מכאן, ששינוי משמעותי בחיינו או באופן בו אנו פועלים בתחום מסוים, אפשרי באמצעות שינוי באופן בו אנו מספרים את הסיפור שלנו. השפה אינה רק מתארת מציאות אלא יוצרת אותה והסיפור הוא אמצעי לבנות את זהותנו. עבודה של יותר מעשר שנים עם מאות מבוגרים ובני נוער ומחקרים רבים, מראים כי הסיפור שלנו משתנה עם השנים בהקשרי זמן ומרחב שבהם הוא מסופר וביחס ליחסי הגומלין שנבנים במהלך יצירת הסיפור
למי הנחיה בגישה נרטיבית מתאימה?
• בעלי תפקידים (כמו מורים יועצים חינוכיים, מנהלים ועוד'...) מתוך מטרה להקנות להם מתודות וכלים לסייע ולהעצים
תלמידים במגוון תחומים, כמו יכולות למידה, הכלה וקבלת האחר, זיהוי חוזקות ועוד'...
• לאנשים בכלל, ככלי אישי וקבוצתי רב עוצמה, להתנהלות והתמודדות באתגרי חיים, סוגיות וקונפליקטים בעבודה ותהליכי
צמיחה ושינוי (ראו בדף הסדנאות)
מהו הערך המוסף של עבודה בגישה נרטיבית עבור המשתתפים?
• היא מציעה בחירה והתנסות במגוון רחב של מתודות וכלים, כמו עבודת יצירה, משחק תפקידים, דמיון מודרך, צפייה
מודרכת בסרטים, עבודה עם ספרים, עבודה עם טבע, כתיבה ועוד'.
• היא מפגישה את המשתתפים עם סוגיות ודילמות הדורשות שינוי, תוך התחשבות בקצב הצמיחה ויכולת ההכלה של כל
אחד ואחד.
• היא מאפשרת לזהות בדיוק רב, דפוסי התנהגות ומחשבה מעכבים ובמקביל שמה דגש על זיהוי הכוחות, יכולות, מיומנויות,
כישורים ותקוות של המשתתפים.
• היא נותנת כבוד רב לעולמם וחייהם של המשתתפים, מתוך כך שהעבודה יחד, לוקחת בחשבון את מערך האמונות
וההקשר התרבותי בתוכו גדלים המשתתפים.
כיצד זה פועל ומה אנחנו עושים יחד?
תהליך העבודה בקבוצה כרוך בחקירה משותפת, שאלות סקרניות ומתן אפשרות לאנשים לבחור את הפרשנות אתה הם יכולים לפעול באופן מיטבי. אנשים גדושים באין סוף סיפורים, חוויות וניסיון. חלק מהסיפורים מסופרים וחלקם נותרים חבויים. "הסיפור הדומיננטי" הוא הסיפור שאנו נוטים לספר; לרוב, נקרא סיפור זה גם "סיפור בעייתי", שכן בבסיסו טמונה הבעיה שממנה אנו שואפים להשתחרר. לעיתים קשה לנו להמשיג את הסיפור כסיפור שלם ואנו נוטים להכתיר אותו בכותרות המשקפות את תפיסתנו: "הסיפור שלי הוא שאני עצלן". "אני תמיד לא מצליח בעבודה". "אני לא טוב בשום מקצוע בלימודים". "אין לי בכלל חברים שאוהבים אותי".
בעבודה הסדנאית, אנו לומדים לבנות לעצמנו/לסייע לאחרים לרקום סיפור חדש, לבטא את הרצון והכמיהה לממשו, ולהקשיב הקשבה עמוקה למגוון הסיפורים האלטרנטיביים, הפותחים פתח לתהליכי יצירה, הכלה וצמיחה. כל אותם היבטים שאינם כלולים ב"סיפור הדומיננטי" הם התשתית ל"סיפור האלטרנטיבי - המועדף". על פי הגישה הנרטיבית, המפתח ליצירת הסיפור האחר טמון בכל אותם אירועי חיים יוצאי דופן מבחינה חיובית - הרגעים הנוצצים, רגעי האושר, נקודות האור.
לעיתים, הקולות הפנימיים החיוביים חבויים ולא ניתן להם מקום בסיפור. במקרים אחרים, קולות חיצוניים נשמעו חזק כל כך, שקולות אלו הופנמו בזהות ולא מאפשרים מרחב ליצירת הסיפור המועדף. לרוב, אלה המשדרים החלשה והקטנה “את/ה לא יכול/ה“; "אין לך אפשרות"; "חבל, ממילא אין לך סיכוי להצליח".
כשאנו יוצרים סיפור מועדף אנו מזמנים קולות חדשים לחיינו, "אני יכולה להצליח בלימודים"; "יש לי חברים ומשפחה שאוהבים אותי"; "אם רק תרצו ותאמינו תוכלו להגשים את רצונכם”.
ברגע שאנו מקשיבים לקולות החדשים ולסיפור המועדף שנרקם, המפגש עם העולם הוא מפגש אחר. אנו מסתובבים בתחושת מסוגלות, בחירה אמיתית ואמונה שהכל אפשרי.
תהליך היצירה קורה באמצעות חקירה משותפת (Co-Research), בה אני-המנחה - ואתם, שותפים למסע מתוך אמונה כי בידיו של כל אחד ואחת, קיים הידע הרב ביותר בבניית סיפור חייו ובידיי יש את המומחיות להובלת התהליך. כל זאת באמצעות מערך של פעילויות ומתודות יצירתיות וחווייתיות.
י.